שנת 2019 – השנה בה הפכתי לשגרירה של כולם

30/12/2019 3857 רעות תקני לי

 

זו נהייתה מסורת שלי, אתכם וגם עם עצמי. לסכם את השנה שהייתה.
השנה הראשונה של רעות תקני לי הייתה שנת היזמות. שנה שהתחילה קצת אחרי הלידה של אריאל, חופשת לידה מאוד מורכבת. מבולבלת, היום אני יודעת להגיד – זה היה מאוד קרוב לדיכאון. זו היתה גם השנה בה נולדה קהילת רעות תקני לי והפכה אותי לשלמה ושמחה. שנת החלומות.
השנה השנייה של רעות תקני לי הייתה שנת צמיחה. מקהילה של עשרת אלפים אנשים הפכנו ל40 אלף צרכנים חכמים. שיתופי הפעולה גדלו. מותגים שרק יכולתי לחלום עליהם התארחו בקהילה והפכו לחלק בלתי נפרד ממנה. זו השנה שפיתחנו אופי לקהילה שלנו, למדנו איך לעבוד נכון, איך לייצר כוח צרכני חזק, זכינו לחיבוק חם ועפנו על החיים.

צילום:פזית עוז

 

ו- 2019? וואו זו שנה מכוננת. מקהילה בינונית הפכנו לאימפריה. הקהילה תחגוג בקרוב מאה אלף איש. זה כבר לא אפיזודה של זוג חמוד שחיפש את עצמו, זה כבר לא משהו נחמד שהצליח. רעות תקני לי הפך למקום הנכון להיות בו. המקום בו שיתופי פעולה נסגרים חצי שנה מראש. המקום שמקריס אתרים מרוב טראפיק.
זו השנה בה המשכנו לתת במה לעסקים קטנים וראויים בישראל. אני גאה להמשיך להתעקש על החשיפה הזו. היא ערך של רעות תקני לי ותלווה אותנו תמיד
זו גם השנה שנפגשנו! חגגנו שנתיים ביחד. איזה כיף היה. אני חושבת על הערב המיוחד הזה ומחייכת ממש. נמשיך להיפגש גם הלאה, מבטיחה!

צילום: פזית עוז

 

צילום: יונית אגרון

השנה הזו, 2019, הביאה איתה אחריות גדולה- יותר דגש, יותר דיוק, יותר תשומת לב שלנו, יותר שרות לקוחות, יותר סבלנות, יותר לשקול מילים.
זו השנה בה הרגשתי מה זה אומר מובילת דעה.
אספר לכם משהו? זה לא תמיד פשוט
עם האהבה והחיבוק הענק שקיבלתי מכם, שנת 2019 הפכה להיות גם השנה בה הבנתי שלא כולם יאהבו אותי. שיש גם ביקורת- חלקה עניינית ומלמדת וחלקה סתם מכאיבה.
זו השנה בה הרגשתי שהלב שלי צריך להתחזק. שאי אפשר שהכל יגע בי. אני מתחשבת, זמינה, רגישה, אכפתית וקשובה אבל לפעמים אני חייבת להיות החלטית, קרה וקשה. אחרת פשוט לא אשרוד
זו השנה בה גיליתי שמבחינת הרבה מאוד אנשים אני שגרירה. אני שגרירה של איכות הסביבה, שגרירה של הדואר, שגרירה של עולם הפלאס סייז בישראל, יבואנית של רדיטורים, נלחמת בניצול עובדים בעולם השלישי, שגרירה של טבעונים, שגרירה של צרכנות בישראל, שגרירה של צרכנות מחו”ל וגם מנהלת את מכון התקנים.
ואני, אני רעות, אני שגרירה מקסימום של אריאל כשעוד קשה לה להתבטא, גם זה לא עוד הרבה זמן כי ברוך השם לילדה יש מה להגיד
לאורך הדרך יש ציפייה ממני להתחבר לכל אג׳נדה ולתת לה במה, גם אם אני לא באמת מתחברת אליה.
איך מתמודדים עם זה? איך מסבירים למאה אלף אנשים שאת סך הכל בחורה סבבה אבל סדר העדיפויות שלי לפעמים שונה משל אחרים. גם אני בדיוק כמו כולם חושבת, מרגישה, כועסת, נלחמת אבל מאוד קשה לקבל מחיאות כפיים מכולם והאמת גם לא צריך

צילום: יונית אגרון

 

מחיר הגדילה. יש כאלה שיסכימו איתי, יש כאלה שלא, חלק יאהבו, חלק אחר יכעס, כאלה שיבחרו לתמוך ואחרים שיזלזלו ויעקצו.
במסה כזו גדולה של אנשים- יהיו גם כאלו שישכחו בדרך את הדבר החשוב ביותר– להיות בני אדם.
זה מה שמוביל אותי בקהילה לפני הכל- אנושיות. זה הערך שאני מקדשת.

שנת 2019 היית יצור כלאיים של טוב ושפע שאני מודה ומחבקת. הבאת גם צדדים פחות יפים של הרשת. נלמד לחיות איתם ולהבין שזה מחיר ההצלחה.

שנת 2020 – וואו אני ממש מחכה לך.
בתחילת השנה תצטרף אלינו עובדת חדשה. גדלנו, הגיע הזמן לשחרר קצת מהבייבי האהוב שלי, לדעת לבקש עזרה כדי שאוכל להתפנות לכל כך הרבה רעיונות חדשים שרק מחכים להתפוצץ בקהילה.
אני מאחלת לכם וגם לי בריאות, רגעים של שמחה, הרבה צחוק, הקשבה, הכלה ואהבה – תאהבו את הקרובים אליכם, תחבקו אותם חזק וגם את עצמכם

תודה תודה תודה. תודה על מה שיש לי, תודה לכם קהילה אהובה שלי

0 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *